סן דיאגו דה קומפוסטלה Santiago de Compostela

עיר שהיא אחת מאתרי השימור של אונסק"ו בעולם. עיר בירתה של גליסיה, התחנה הסופית בדרך העולים לרגל מזה שנים.
האגדה מספרת כי יעקוב הקדוש, סנט דיאגו בספרדית, שהיה בכלל דייג פשוט שהתגורר בטבריה, הפך לאחד מ12 שליחיו של ישו. יש להניח כי הוצא להורג על ידי הרומאים במאה הראשונה לספירה. במהלך שנות המלחמה של הנוצרים במורים, היה צורך לדרבן את הנוצרים, ולשם כך הומצאו קדושים.


גם יעקוב הקדוש עבר שינוי היסטורי, נכון שהוא מת בידי הרומאים, כי עם עובדות קשה להתווכח, אבל עוד לפני שמת הוא הספיק לנסוע לספרד, בדיוק לחבל גליסיה ופה ניצר את המקומיים. אלו זכרו לו את זה שהראה להם את האור הנכון, ועם מותו גנבו את גופתו והביאו אותה לצפון ספרד (אגב, גם לספינה היו תלאות בדרך וכמה ניסים על החשבון כמובן).
לאחר שקברו אותו בשדה, שכחו ממנו, אבל אחרי 800 שנה באופן מפתיע קרה אחד האירועים הבאים:
           1. רועה תמים ראה גשם של כוכבים ואלו הראו לו שובל ברור אל מקום הקבורה. הבישוף זיהה מייד את הקדוש (מכיר קדושים מקצועי הוא היה).
           2. הקיסר שרלמאן, בדיוק עבר במקום ראה את גשם הכוכבים ומצא את הגופה הקדושה.
המילה "קמפוסטלה" היא צירוף של קמפו-שדה, וסטלה-כוכב.
כנראה שאף אחד מהאירועים האמורים לא קרה, אלא הצורך של הכנסייה להלחם על צפון ספרד, אז כמו שהמוסלמים החזיקו את ידו של מוחמד במוסקיטה בקורדובה, ככה הנוצרים החזיקו את כל הקדוש דיאגו בצפון ספרד. המלחמות באותן שנים היו חייבות להיות משולהבות עם להט דתי, אחרת מה יגרום לאדם לעזוב את אשתו, ביתו ושדהו ולהלחם לטובת רעיון מופשט?
כאשר בסוף המאה ה-11 האפיפיור הכריז של שלשה מקומות קדושים בעולם-היו אלו ירושלים, רומא וסנט דיאגו דה קומפוסטלה. לכל מקום היה את הרליק (חפץ קדוש) שלו- העולים לרגל (בד"כ באותה תקופה באמצעות מסעות הצלב) לירושלים נשענו על ענף דקל. העולים לרגל לרומא-צלב, ואילו העולים לרגל לסנט דיאגו דה קומפוסטלה, נשאו צדפות.
הערת סוגריים מוחלטת הסוטה מהסיפור הקדוש- מי שמכיר את המאכל הצרפתי "קוקי סן ז'ק" אלו צדפות ז'ק הקדוש. וז'ק של הצרפתים זה דיאגו של הספרדים, והצדפה אותה צדפה.
בטכניקה הזו הכריזו על המקום כמקום קדוש, ועודדו את המאמינים להגיע לכאן, ולהפגין נוכחות נוצרית בצפון ספרד.
אבל זה לא ממש הספיק, אז למי שעלה לרגל הבטיחו ל"הוריד שליש" על התנהגות טובה, בדרך לגן עדן, ובכלל מחילת העוונות הייתה עסק נוצרי מכניס באותה עת, במקום לקנות הרבה פתקאות מהכומר המוחל בשם ישו ואלוהים על החטאים, אפשר היה פשוט לעשות סיבוב קצר באירופה ולעלות לרגל ולקבל מחילה מלאה. עיסקה משתלמת ורבים בחרו בה.
אבל לא לחשוב שכל העולים לרגל היו באמת מאמינים אדוקים, חלק היו סתם ארחי–פרחי, חלק תיירים הרפתקניים, חלק אסירים כבולים בשרשרות, והיו מעמדות- העשירים באו על סוסים, עניים הלכו ברגל.
מעבר לכל, זה היה עסק כלכלי משתלם ביותר, הדרך הארוכה מצרפת ממנה הגיעו לרוחבה ואורכה של צפון ספרד ופורטוגל התמלאה במנזרים, כנסיות-אכסניות, כל מרחק מאד קצר הוקם מבנה מאובטח ששימש ללינה ותפילה. סביב מבנים אלו כמובן שהופיעו סוחרים, מוכרי מזון ויתר מוצרים והכלכלה שגשגה לאורך הנתיבים ששימשו לעליה לרגל.

הערת ביניים נוספת- גם היום ניתן ללון במנזרים לאורך הדרך– חינם. דיור בסיסי למדי.
הם נקראים Refugio. אבל אלו אינם מיועדים לתיירים במכונית, אלא לצליינים של ימינו ותתפלאו לראות כמה יש! (ויש גם תעודות צליין מהכנסייה בבית, וצוברים חתימות לאורך הדרך כולה).
יום סנט דיאגו- מתקיים כל שנה ב25 יולי ורבים מתכננים את ההגעה למקום לעיתוי זה.
לאורך כל השנים המשיכו עולי הרגל לעלות למקום, למרות שבתקופה מסוימת עקב החשש של הספרדים מפלישה אנגלית, העבירו את העצמות למקום מבטחים. כאשר באו להחזיר אותן-לא מצאו אותן.
אבל במאה ה-19 מצאו, הוחזרו עם הכשר האפיפיור שאכן אלו עצמותיו של סנט דיאגו.

מרכזה של העיר היא כיכר Plaza del Obradoiro, בה אתרים חשובים, כולל הקתדראלה, בעלת חזית הבארוק, כאן כמובן גר דיאגו הקדוש. נכנסים דרך Pórtico de la Gloria (שער התהילה) מהמאה ה-12. בפנים אלמנטים מסגנונות מעורבים מהגותי- רנסאנס ועד הבארוק.
נהוג ללטף את עמוד האבן, לחבק את חזהו (כדי לקבל חכמה ודעת כמובן-אין שיטה יותר יעילה).
באולם הנייב המרכזי שורה ארוכה של פסלים.
תחת המזבח –כוך ושם... בדיוק שם, נמצאים שרידיו ושרידי שני תלמידים שלו באותה הזדמנות.
כיכרות אחרות Plaza Quintana, Plaza Azabachería ו Plaza de Platerías נמצאות מכל הכוונים של הקתדראלה.
אכסניית המלכים 'Hostal de los Reyes Católicos', מבנה כמובן על שם המלכים הקתולים פרדיננד ואיזבלה, שנועד לשמש בדיוק כאכסניה לעולי הרגל (וגם בית חולים כי חלק מעולי הרגל היו במצב משומש למדי כאשר הגיעו לכאן כבר, מה עוד שמנהג גרם להם ללכת חלק מהדרך על הברכיים)- כיום זה מלון חמישה כוכבים. לא כך הוא היה בזמנו.
בעיר אין ספור כנסיות נוספות, אוניברסיטה ישנה, מנזרים ובתים מהמאה ה-12 ועד המאה ה-17.