קסטיליה לה מאנשה Castilla La Mancha

אזור רמה הררית בגובה 500-700 מטר, עם צוקי סלעים מחד, גבעות עם חורשות מצד שני ובתווך- העיר טולדו כמובן. שני נהרות גדולים- Tajo ו Guadiana הזורמים לאוקיינוס, ועוד אחד (יפה יותר בצבעיו) Júcar שזורם לים התיכון.
מחולקת ל5 נפות משנה: Albacete, Ciudad Real, Cuenca, Guadalajara, Toledo.
ריבוי הטירות והמבצרים הם תולדה של היסטוריית המלחמה בין המורים לנוצרים. אבל הכי חשוב זוהי ארצו של דון קיחוטה, איש למנשה.


בירתו של האזור היא טולדו, שהייתה מרכז שלטוני של כול כובש שהגיע לכאן- אם אלו היו הרומאים, הויזגותיים, המורים ובסופו של דבר- הקסטילנים.
החבל ברובו צחיח, יבש, בקיץ חום אימים ובחורף קר.
יש קצת גידול זיתים ומעט כבשים מהם מייצרים גבינה נהדרת (מהחלב לא מהכבשה עצמה, כמובן).
כפריים עוסקים במלאכות יד כמו רקמה, תחרה והכנת חרבות–גם אם אלו לצרכי תיירים, ניתן למצוא פה ושם ועם מדריך טוב יהיו אלו אוטנטיים.
אבל לנסוע ברחבי לה מאנשה מבהיר בדיוק איך ניתן להגיע להזיות לא ברורות על ענקים לוחמים כאשר מתבוננים דרך חום השמש ב40 מעלות בטחנות הרוח.
האתרים המוכרים פרט לטולדו, הם Cuenca- עיר ימי ביניים, מוכרת על ידי אונסק"ו, מוקפת בנופים של גבעות. מהאתרים המפורסמים בה- קתדראלה גותית, מוזיאון והבתים התלויים.
מסביב לעיר לא מעט אתרי טבע, חלקם תולדה של תופעות גיאולוגיות מעניינות.
ו Albacete- עיר מודרנית, מוכרת בעיקר בשל תעשיית הסכינים שבה.
אבל גם לא מעט מסלולים בעקבות "דרך הכפרים השחורים" Ruta de los Pueblos Negros (שחורים בגלל בנייה באבני צפחה שחורות ) או Route of the Castles "דרך הטירות" והמפורסמת לא פחות Route of Don Quijote "דרכו של דון קיחוטה". באתרים כמו Alcala De Henares, מתחם טחנות הרוח ב Campo de Criptana או El Toboso בו סנשו פנשו היה ראש העיר, לבקר את הפונדק Quijote Inn.

הנופים יבשים במקצת, האוכל המסורתי – צלי, תבשילי קדרה, נקניקיות והגבינה הידועה, Manchego.