הקיסרית סיסי

 המשפחה

 מי המשתתפים בטלנובלה ?

לודביקה Ludovica הייתה הבת של מלך בווריה ,מקס ז'וזף הראשון. נישאה לדוכס מקס מבווריה, ונאלצה לספוג לא מעט את בעלה השחצן ואת "אהבהביו" היותו לא אחראי. מאד תרבותית והיא זו שהעניקה

לסיסי את אהבת השירה היא נפטרה בגיל 67.

 הדוכס מקס מבווריה Duke Max "in" Bavaria נישא לדודניתו לודביקה.הוא גידל אי אלו ילדים לא חוקיים עם נשים מקומיות.הוא אהב לעסוק בציד,לנגן (ניגן לא רע) ולבזבז את זמנו על תחביביו ונשים. הוא היה מאד לא אחראי .הוא שוטט בעולם, נסע לעיתים קרובות, במצרים למשל הוא שקל לקנות נער כושי כמשרת צמוד לסיסי בתו. הוא זכה לבוז מבני המשפחה האוסטרית המלכותית, אבל הצליח לחיות עד גיל 80.

יחד הוא ורעייתו הולידו 8 ילדים, 4 בנים ו4 בנות ..חוץ מאלו שהיו מחוץ לנישואים. 

סופי , Sophie אחותה של לודביקה,דודתה של סיסי (וגם חמותה לעתיד). היא הואשמה כי ניסתה לכפות את כללי הטקס וההתנהגות הנוקשים מוינה על סיסי.היא הייתה סבורה שסיסי אינה "אם ראויה" ולכן נטלה על עצמה את גידול כל ילדיה, חוץ ממארי וואלקירי –שנשארה אצל אימה.למרות ששתיהן לא היו קרובות. סיסי היא זו שעמדה לצד מיטתה בעת שנפטרה.

 פרנץ יוזף Franz Joseph בן דודה של סיסי ובעלה. הוא היה אדם יבש ומשעמם. למרות שהוא אהב את סיסי מאד, הוא מצא את עצמו מתקשה להביע את רגשותיו. בדימוי העצמי שלו הוא היה "חייל-קיסר" ומשימתו הייתה לשלוט באימפריה האוסטרו –הונגרית, אותה הוא ירש בגיל 18.ימיו עברו ליד שלוחן הכתיבה שלו.רק בקיץ היה נוסע לבאד אישל לחופשה.(ולתאוות הציד שלו).הוא אהב את סיסי, בנה לה בתים, מימן את מסעותיה בעולם ואת סוסיה. בוא שלט מ 1848-1916 ומת בגיל 86.

 מקסימלאן Maximilian היה האח הצעיר של פרנץ יוזף, שונה ממנו, מאוד פופולארי ,ליברלי, ובעל מחשבה פתוחה. הוא נישא לשרלוט נסיכה בלגית. לתקופה מסוימת הוא היה מפקד הצי הימי האוסטרי. הוא שוכנע על ידי נפוליון השלישי להיות קיסר מקסיקו,אבל היוזמה שלו הסתיימה באופן טרגי, כאשר נורה למוות על ידי מורדים במקסיקו. לאחר מותו , רעייתו השתגעה. הוא נקבר בקריפטה הקפוצ'ינית בוינה.

 לפרנץ יוזף וסיסי נולדו 4 ילדים:

סופי שמתה בילדותה.

גיזלה שנישאה מאוחר יותר לליאופולד מבווריה

מארי וולקירי שנישאה לדוכס טוסקנה

ורודולף שנישא  לסטפני מבלגיה.

 רודולף Rudolph הבן השלישי של סיסי, אבל היחיד שהוא זכר.הוא גדל בחינוך "צבאי" היה לו קשר קלוש עם אימו, אבל הוא העריץ אותה. הילד לא מת על האופציה הצבאית שייעדו לו. הוא פרסם מאמרים פוליטיים מחתרתיים בשמות בדויים, המבקרים את אביו והשלטון.בשנותיו האחרונות הוא היה חולה בסיפליס והתמכר לסמים.

ב1888 הוא פגש ברונית , בת 17, שהפכה להיות הפילגש שלו, הוא היה כבר בן 30 . בינואר 1889 הוא ירה במריה ובעצמו בבקתת הציד שלו במירלינג(ליד וינה) הסיבה לכך נשארה מסתורית עד היום.

 הספור הטראגי

אישה שהיה לה הכול, בריאות, עושר, יופי ועמדה חברתית .אבל אין דבר רחוק יותר מהאמת.

שלוש שנים לאחר נישואיה לפרנץ יוזף, בתה סופי מתה כתוצאה של מחלת ילדות(קדחת השני כנראה) במהלך הביקור של הזוג המלכותי בוינה.

חמותה, מעולם לא סלחה לה כי לקחה את התינוקת איתה למסע, והפרידה בינה ובין ילדיה בשל תפיסתה על חוסר מסוגלות הורית שלה . הילדים גדלו אצל הסבתא.

גיסה החביב, מקסימלאן, שוכנע על ידי נפוליון השלישי לנהל את מקסיקו ושם הוצא להורג, לאחר שנשבה על ידי המקומיים ,עבר "משפט" ונפוליון התעלם מקריאותיו לסיוע.הוא הוצא להורג בפני כיתת יורים. גופתו הוחזרה לוינה, רעייתו השתגעה, הוחזרה לארמון ילדותה ליד בריסל וחיה עד גיל 86.

גם מותו של לודוויג השני, בן דודה , הכה בה.

כמוה, הוא גדל בבידוד של הרי בווריה, ושם גם בנה את טירותיו היפיפיות, והעריץ את המלחין ווגנר. הוא הוכרז כ"לא כשיר" ומת באופן מסתורי בטביעה עם רופאו.

היא , שהייתה מאד קשורה אליו, החלה לחרוד, הופיעו אצלה רוחות ותמונות טרגיות, שלא ניתן היה לסלקן.

היא הייתה משועבדת ליופייה. אכלה רק חלב ומיצי פירות , וקצת אגוזים. יש החושדים בה באנורקסיה .בארמון בוינה היו חדרי כושר,חדר המוקדש לאימוני בלט, גם בנסיעותיה הרבות הציוד הפך לחלק מהדרישה הבסיסית לאירוחה.

היא נהגה לצאת להליכות ממושכות של 20-30 מייל . הגברות המלוות שלה, התעלפו, שומרי הראש שלה התחלפו- והיא המשיכה באופן די אובססיבי ללכת. במשך שנים היא נחשבה אחת מרוכבות הסוסים הטובות באירופה.

היא עסקה הרבה בטיפוח היופי , משחות, תרכיבים, אמבטיות קרות וחמות,

אבל השהות הממושכת בשמש, ברוח השפיעה על פניה ,שהתקמטו מהר ולמעשה מגיל 30 היא לא אפשרה שיצלמו אותה, אלא רק דרך מניפה. כל התמונות המאוחרות של חייה ,הן ריטוש או שחזור של תמונות מוקדמות יותר.

פעם אחת בחייה, פגשה גבר שמצא חן בעיניה בנשף מסכות , הם בילו את הערב יחד בפלרטוט ושיחה והוא לא ידע מיהי.

לאורך שנים הם המשיכו לשלוח מכתבים זה לזו, המשחזרים את אותו הערב הבודד, אבל לאחר שנים, כאשר הוא היה בעל משפחה הוא ניתק את הקשר באופן חד צדדי.

זה היה האירוע הכי קרוב לרומנטיקה שהיא חוותה.

ב1859 אחרי ויכוחים קשים עם בעלה, היא עזבה את הארמון למסע ארוך למדירה, קורפו וונציה.

סיסי אהבה את האומה והתרבות ההונגרית . את ביתה האהובה וולקירי ,גידלה בשפה זו כאותו הוקרה לאומה.הילדה נולדה 10 חודשים לאחר איחוד אוסטרו-הונגריה, בו לסיסי היה חלק מאחורי הקלעים. סיסי בלתה יותר זמן בבודפשט מאשר בוינה למורת רוחה של החותנת שלה. ההונגרים העריצו אותה. עד היום השם הנפוץ ביותר בהונגריה לבנות הוא אליזבט.

 בינואר 1889, בנה היחיד ,יורש העצר רודולף, רצח את הפילגש בת ה-17 שלו והתאבד.אחרי מותו היא  איבדה את רצונה לחיות.היא לא התעסקה אפילו בסידורי הלוויה שלו. אבל הלילה לאחר מותו היא ביקרה את מצבתו, במצב של התמוטטות נפשית מוחלטת,קראה לו לחזור,ושוחחה עימו. אולי רגשי אשמה על הזנחתו בימי חייו אלו שהכו בה.

 בגיל 60 היא נסעה לחופשה בג'נבה. היא נדקרה למוות על ידי אנרכיסט איטלקי. הוא בכלל התכוון לרצוח את הדוכס מאורליאן, יורש העצר של הכתר הצרפתי,אבל כמו אותם מעשים לא ברורים של ההיסטוריה הוא שינה את תוכניותיו ולא נסע לג'ינבה. המתנקש גילה את הימצאותה של סיסי במקום, על פי פרסום בעיתון רכילות מקומי, יחצנות של בעלי המלון. ואכן סיסי שרדה את הדקירות ליד האגם, הובאה למלון ונפטרה שם מפצעיה אחרי חצי שעה.