קובנט גארדן
בזמנו קובנט גארדן היה גן מנזר של הנזירים הבנדיקטיים. כאשר בימי הנרי ה - 8 הופקע רכוש הכנסייה, הפך השטח להיות חלק מאחוזתו של ג'ון ראסל רוזן בדפורד.
ב - 1631 הצליח פראנסיס, רוזן בדפורד הרביעי להשיג רישיון בניה, ובנה כיכר הדומה לכיכר צרפתית בפריז (כיכר דה ווז) וכיכר איטלקית (פיאצה גראנדה בליבורנו) הכיכר נבנתה בצורה של מלבן גדול, זה היה המכלול העירוני הראשון שהקים בלונדון בעל אדמות פרטי, לכן כל הבתים לצלע הכיכר נבנו באופן זהה ושווה. ברובע זה שנבנה במהירות בשנים שלו, קבעו את משובם רבים מחשובי לונדון דאז. ב - 1661 הוקם כאן שוק של פירות וירקות, אך השינוי המשמעותי היה כאשר האזור החל למשוך אליו חובבי תיאטרון ומסבאות.
בימי קרמוול, נאסר קיומו של התיאטרון, אך בימי צ'רלס השני שב התיאטרון לפרוח, המלך גם הרשה לנשים להופיע, עד אז גברים מלאו את תפקידי הנשים. ב - 1663 נוסד התיאטרון המלכותי דרורי ליין, ואליו היה המלך בא לצפות בשחקנית היפה נל גווין (שבעצם היא הייתה במקור מוכרת תפוזים בחזית התיאטרון, נתבקשה למלא תפקידים, וראו זה פלא היה בה גם כשרון פרט ליופי, היא הפכה להיות פילגשו הרשמית של המלך).
במאה ה - 18 התחזק מעמדו של הרובע כרובע של בידור, ונפתח בו גם בית האופרה. המוכר יותר בשמו "תיאטרון קובנט גארדן". התפתחו בתי קפה.
כיום אנו לא רואים דבר מהכיכר המקורית, חוץ מהבתים בצד המערבי של רחוב ראסל.
מאוחר יותר האזור התמלא רוכלים ואף עבריינים, במאה ה - 19 החליטה המלכה ויקטוריה לשנות את אופי המקום והקימה מבנה מודרני לחלוטין לזמנה. השוק העירוני הורחק לאזורים אחרים, והאזור חזר להיות איזור של שעשועים.
חוץ מבתי התיאטרון דרוריי לין ובית האופרה, ניתן לראות את המבנה המעניין של מוזיאון התיאטרון. קיים במקום מוזיאון תחבורה נהדר לילדים ולילדים בנפשם...

אבל הכי כייף - סתם להסתובב בין החנויות הדוכנים, הרוכלים ומופעי הרחוב הניתנים חינם בכל פינת וקרן רחוב, תמורת כמה פרוטות על פי רצון המשלם.
ממליצה למי שעדיין רעב או מסוגל לאכול תפוח אדמה בגלימה, ככה על המדרכה...