מוזיאון הלובר

אל הלובר נכנסים מהפירמידה השקופה. עומדים בתור (מי שלא קנה כרטיס מוזיאונים) ומאולם הכרטיסים מתחילים להתבלבל,בין כל האגפים והצבעים. הרי הזמן העומד לרשותכם מוגבל במידה רבה והלובר הוא מוזיאון עצום.אומרים שכדי לראות כל מוצג בלובר דקה אחת בלבד,יש צורך בשנתיים וחודשיים.
נכון שיש מפות גדולות של התמצאות על הקירות,אבל לרקע כללי להלן המבנה:
האגף החדש – רישלייה - לצד צפון.
אגף דנון - לצד דרום.
אגף סולי - למזרח מסביב לחצר הפנימית המרובעת
הקרוסל דה לובר לצד מערב- מרכז חדש שקוף (מי שרוצה יכול לאכול כאן שירות עצמי מצויין,אוכל מגוון ובהחלט מחירים סבירים 60 פרנק לארוחת צהרים בקיץ 2000).
כמה נקודות חן בלובר שכדאי לראות:

אגף סולי – (במדרגות לקומת הקרקע) עתיקות מצרים –נמצא באיזור 6- רוב העתיקות הן מהתקופה הפרעונית. מדהים לראות פסל מ - 2630 לפני הספירה, פסלו של סופר המלך, וכן את תכשיטי רעמסס השני, ספינקס. אחד האגפים שחובה לראות ובטח עם ילדים!!!

בגרם המדרגות לפני הכניסה לעתיקות יוון, נראה כמובן את פסלה של וונוס ממילו, את השם נתן לפסל הדייג שמצא אותו באי מילו בשנת 1820. זהו פסל מאבן מהמאה השלישית לפני הספירה.

במסדרון מול הפסל למדרגות, אנו יכולים לראות את "ניצחון סאמוטרקיה" פסל גם הוא מהמאה השניה לפני הספירה כרות ראש, בעל כנפיים ענקיות מוטות לאחור.(נקרא גם הנצחון המכונף)
אגף דנון.- נעבור במהירות דרך גלריית "אפולו" גלריה עמוסה חפצי אמנות, כתר ההכתרה של נפולאון (אינו נכון כי הוכתר בעלי דפנה).
לגלריה הגדולה – גראנד-גלרי - 8-9-10 ציורים של ציירים צרפתיים ספרדיים ואיטלקיים,ואם נזדרז ונצטופף עם ההמון לא נוכל לפספס את היצירה שכולם מחכים לה-מונה ליזה של לאונרדו דה וינצ'י