מוזגת החלב, אוכלי הבולבוסים ואוכל הולנדי

חלק מהחוויה של לטייל במדינה או חבל ארץ הוא לדבר בשפה המקומית, לשמוע את המוסיקה העממית ולאכול את המאכלים המקומיים.
אז לדבר הולנדית יהיה קשה מאד למי שאינו מתמחה באותיות גרוניות, לשמוע מוסיקה עממית גם מסובך במדינה שהיא תערובת של תרבויות, אבל לאכול ב"הולנדית"- בהחלט נחמד.
ההולנדים היו לאורך כל השנים ארץ של דייגים וחוואים, שמרנים-סגפנים ודתיים, תוסיפו לכך את הים הצפוני הסוער ואת מזג האוויר הדולף רוב השנה – ולכן האוכל היה פשוט, קל לבישול ומבוסס כולו על המוצרים המקומיים. עד שההולנדים פשטו אל מעבר לים והולנד הפכה להיות מעצמת מסחר, בתקופת תור הזהב שלה (מאה 16-17), אז הגיעו אליה התבלינים ובעיקר, לא תאמינו, המטבח האינדונזי. הפיכתה של אמסטרדם לעיר קוסמופוליטית, ובעקבותיה גם הולנד כולה, הביאה מגוון של מטבחים בינלאומיים, אבל אנו נטעם מהאוכל ההולנדי המסורתי.

אם תשאלו ילד שטייל בהולנד מה יש הכי הרבה בהולנד? הוא יענה: פרות (גבינה, בשר), ים (דגים) והמון צ'יפס עם מיונז. כן, ילדים תמיד צודקים.

אוכלי הבולבוסים
אחד מציוריו המפורסמים ביותר של הצייר ההולנדי וינסנט ואן גוך נקרא אוכלי הבולבוסים (De Aardappeleters). ואן גוך צייר משפחה הולנדית, משפחת איכרים פשוטה, אוכלת תפוחי האדמה לאור העששית החיוור. לא בכדי הוא בחר בתפוחי האדמה, לאורך שנים היה זה הָמאכל הלאומי של הולנד. לא מדובר במחית של דודה בלה, אלא בכל הצורות האפשריות של בישול תפוחי אדמה.

בארוחות הביתיות של ההולנדים תופסים תפוחי האדמה מקום של כבוד. הארוחה מכילה בדרך כלל תפוחי אדמה, בשר וירקות מבושלים, עם רוטב המכסה את הכול בעיסה לא ברורה.
אתם בודאי תאכלו במסעדה וברחוב ותפגשו כמה גרסאות של תפוחי אדמה:
 פאטט (Patat) הוא הנפוץ ביותר והוא לא אחר מאשר הצ'יפס שלנו, אשר נמכר בכל דוכן רחוב. הפאטט ההולנדי נעשה מתפוח אדמה טרי, מטוגן פעמיים ומוגש בקונוס קרטון דק. הבעיה היא שהוא לא בא "נטורל" אלא Patat met, כלומר "פטאט עם" רוטב כלשהו, שיכול להיות מיונז, קטשופ, רוטב בוטנים (סאטה Satesaus)- שהוא קצת מתקתק, רוטב שום ועוד.
 Patatje oorlog היא הגרסה המשוכללת של הפטאט, אשר נאכלת בצלחת ומטביעה אותו בכול הרטבים בתוספת טבעות בצל.
 הקרוקט (Kroket), הוא אחיו של הפטאט, אשר שבניגוד למה שאנחנו מכירים בארץ, אינו דומה לקרוקט תפוחי אדמה. את הקרוקט ההולדני מכינים ממחית בשר ותפוח אדמה, המטוגנת בשמן עמוק, היוצר ציפוי פריך ונגיס בעוד התוכן נשאר רך וחם מאד (זהירות!). הוא נמכר גם בדוכנים אוטומטיים ומשמש כחטיף רחוב פופולארי.

לאכול פרה הולנדית
הפרות ההולנדיות לא מניבות תפוחי אדמה, אבל בהחלט משמשות לתעשיית הבשר העשירה. ההולנדים מתמחים בבשר, ובמיוחד בצלעות ובשר צלוי. המנות ענקיות כי הן אמורות להשביע את האיכר הרעב.

שילוב של תפוחי אדמה ובשר יוצר את הארוחה הביתית ההולנדית. היא גדולה ולא מעוררת תיאבון. מנה גדולה של תפוחי אדמה, אוסף ירקות מבושלים עד מוות, מנת בשר צלוי וכל זה תחת מעטה רוטב לא מזוהה המכסה את הכול.
לעיתים קרובות, לפני המנה העיקרית מקבלים את מרק האפונה המסורתי, הנקרא Erwtensoep או Stampot, ומבוסס על כרובית עם בייקון ונקניקיות. המרק מאד סמיך, כפי שאומרים ההולנדים "אפשר לתקוע בו כף והיא תחליף את התורן של ספינת המסחר של הצי ההולנדי".

מוזגת החלב של ורמר
De Melkmeid
יאן (יוהנס) וֵרְמִר (Johannes Vermeer), אחד הציירים ההולנדים הפוריים ביותר, שצייר את "נערה עם עגיל הפנינה" המפורסמת, אהב לצייר דמויות מהחיים. אחת מהן הייתה משרתת הבית שלו. הוא הנחה אותה למזוג חלב וצייר בדיוק את מה שראה באותה פעולה יומיומית שלה, ליד החלון השבור, הלכלוך על הקיר והמסמרים שנעקרו מהקיר. לא מפתיע שהוא בחר בפעולה השגרתית כל כך לכל נערה ועקרת בית הולנדית - מזיגת חלב.

הפרה שמשמשת לתבשילי הבשר נותנת חלב, כידוע, וממנו מגבנים את הגבינות ההולנדיות הנהדרות. ההולנדים מומחים לגבינות קשות. אפשר לאכול אותן צעירות, אז הן יחסית רכות ועדינות, או "זקנות" ואז הן חריפות פי כמה. המפורסמות שבהן הן גבינת חאודה וגבינת אדאם, המוקפת בשעווה אדומה. לכל גבינה יש עשרות טעמים ודרגות "גיל". לא סתם מתקיימים בהולנד במהלך הקיץ אין ספור שווקי גבינה, בהם תוכלו לראות טקסים מסורתיים (תיירותיים?) בהם נמכרים גושי הגבינה מהאיכרים לסוחרים. ברחובות שליד השווקים יש לא מעט דוכנים ואפשרות לטעום סוגי גבינה שונים.

שולחן האורז
ההולנדים ייבאו מהמזרח הרחוק מוצרים רבים, אבל המוצר הידוע ביותר הוא שולחן האורז – בהולנדית: רייסטאפל (Rijsttafel) שהגיע מאינדונזיה. לא מדובר בריהוט, אלא באוכל. שולחן האורז מזמן התאזרח והפך להיות הולנדי לחלוטין, כמו שהקרואסון הצרפתי הגיע מוינה, אבל מי זוכר לאוסטרים את תרומתם זו?

מדובר במסעדה המגישה על מתקן חימום במרכז השולחן קערת אורז לבן פשוט, ואז מביאים בשרשרת ארוכה צלוחיות קטנות וטעימות של שיפודים קטנים של עוף, בשר בקר, חזיר, רוטב סאטה (רוטב בוטנים מתוק) פירות ים, צמחוני. חלק מהמנות קרות, חלק חמות, הרבה בוטנים, הרבה חלב קוקוס, הרוב די חריף ומה שטעים לכם ניתן להזמין שנית מהמלצר. זהו סוג של תרבות אוכל שהוא נדיר בהולנד, בה מגישים לך עוגיה אחת עם הקפה ומיד סוגרים את קופסת העוגיות...

להחזיק את הדג בזנבו
ההולנדים לא רק ייבשו את הים- לאורך שנים הם היו יורדי ים, מהטובים באירופה, ולא מעט ממוצרי שלהם המזון מקורם בים.
דג ההרינג (סוג של דג מלוח) ההולנדי נמכר ממולח קלות בדוכני רחוב. המקומיים מחזיקים בזנב, משחילים לפה ו... בולעים צ'יק צ'ק. אפשר גם לאכול אותו עם לחמנייה חסרת טעם ובצל. המקפידים על מצוות אכילת ההרינג רואים את הלחמנייה כתועבה, והם אוכלים אותו על צלחת קרטון מלבנית, עם או בלי בצל קצוץ ופרוסת מלפפון חמוץ.
את תחילת עונת ההרינג חוגגים בחודש מאי, ומלכת הולנד זוכה בטעימה הראשונה.
פסטיבל שלם סביב דייג ההרינג הראשון בעונה – Vlaggetjesdag, מתקיים בחוף הים של סכויננגן (Scheveningen) הסמוך לדן האג באמצע יוני.

מה עוד במחלקת הדגים?
בתחילת הקיץ מוצאים למכירה את המטיאס, אחיו הקטן של ההרינג. גם אותו זוללים ללא לחמנייה - מחזיקים בזנב ומחליקים לפה.
אח חורג אחר של ההרינג הוא הפאלינג – שהוא צלופח מעושן, אותו אוכלים בצלחת קרטון (עדיף לא לשאול מה אוכלים לפני שטועמים).
מאותה המשפחה תמצאו גם את הקיבלינג - נגיסי דגים מטוגנים וחמים.
למשפחת הדגים יש עוד קרובי משפחה כמו המולים, השרימפסים, המקרל המאודה ועוד. רובם מוגשיםבדוכני הרחוב, בגרסת צלחת הקרטון, עם/בלי רוטב מיונז.

מה שותים?
הערה: סעיף זה מיועד רק לגדולים- ילדים שיישארו עם מיץ תפוחים...
הבירה הידועה כמובן Amstel ו- Heineken אבל המשקה האלכוהולי המקומי הוא החנוואר (Genever) ויש גם בירות בלגיות טובות לא פחות, אבל הס מלהזכיר כעת.
סוג של ג'ין , מקור שמו ההולנדי מעלי הערער (juniper) שכן הוא מוכן מפירות העץ.
מקורו בכלל באלכימאי הולנדי שמכר את המשקה בתור תרופה לכאבי בטן. היות והוא הוכן במהירות והכיל 50% אלכוהול הוא היה משקה לגיטימי בהולנד ועד מהרה התפשט באירופה כולה ובממלכה הבריטית במיוחד. יש ביטוי אנגלי " אומץ הולנדי" (Dutch courage)שמקורו בחיילים ששתו את המשקה לפני יציאתם לקרב ושאבו ממנו בטחון רב. אגב- שותים אותו קפוא או כמעט קפוא.

אם תרצו לראות מהיכן מגיע הנוזל שכולם כל כך אוהבים, תוכלו לבקר במבשלת הבירה של היינקן (Heinekenbrouwerij) באמסטרדם.

לקינוח משהו מתוק
פופרטייס (Poffertjes) הם "מיני פנקייק" או " בייבי פנקייק", אך הם תפוחים יותר וקטנים, והם מטוגנים במחבת ברזל עם שקעים עגולים מיוחדים. הם בזוקים באבקת סוכר ומתבוססים בשלולית חמאה הולנדית צהובה.

שטרופ-וואפל (Stroopwafel) הוא סוג של אוכל רחוב, מעין וואפל הנאפה בטוסטר מיוחד, כאשר בין שני הוואפלים יש שכבה מתוקה של סירופ קרמל חם, שנוטף על הבגדים ומשאיר כתמים.
ההולנדי והעוגיה
הבדיחה על ההולנדים הקמצנים עדיין רלבנטית- כשמגיעים לבקר הולנדי אחרי שתיאמתם את הביקור באחנדה (אג'נדה-לוח זמנים) ומצאתם את היום והשעה המתאימים, הוא יגיש לכם קפה ועוגייה מקופסת פח, אותה יסגור מייד אחרי שנטלת את העוגייה הבודדת.
אבל לא נזקוף זאת לרעתם, כי יש לאוכל ההולנדי כל כך הרבה מה להציע מלבד עוגיות.