נשיקות וממתקים
הָנשיקה
תמונה שצילם Alfred Eisenstaedt בכיכר טיימס בניו יורק. מלח בחיל הים האמריקאי שנישק נערה זרה בשמלה לבנה ביום הניצחון על יפן במלחמת העולם השנייה (V-J Day) ב14 אוגוסט 1945. הצילום פורסם שבוע לאחר מכן במגזין Life בגיליון מיוחד ל"חגיגות הניצחון" . הצילום הספונטני דקות אחרי הנאום של הנשיא טרומן שבישר על התבוסה היפנית. היות והצילום היה מהיר- אנונימי לחלוטין ,הצלם לא הספיק לקבל את הפרטים של המצולמים . לאורך השנים היו ניסיונות זיהוי של המלח והנערה (כנראה אחות) והיגדים על העדר רומנטיקה וסממנים של תקיפה וניצול מיני. המנושקת נפטרה לפני מספר שנים בגיל 92.
לא מעט סצנות ניסו לשחזר את הנשיקות לאורך ההיסטוריה, מיצגים ופסלים למשל בטיילת של Civitavecchia (לא רחוק מרומא-איטליה)
(מקור)
הָנשיקה בבית העירייה - Le Baiser de l'Hôtel de Ville
התמונה המפורסמת
התמונה צולמה על ידי Robert Doisneau בפריז ב1950 נחשב אחד התמונות הכי רומנטיות שיש .הצילום נשאר במחסן התמונות משך 30 שנה ורק ב1986 התפרסם כשנמצא בארכיון של סוכנות צילום. הצלם היה צלם רחוב בפריז ו"גנב" לא מעט רגעים של זוגות ברחובות העיר – אבל הגונב מגנב פטור? את הצילום הזה שכפלו ב500.000 פוסטרים ו400.000 גלויות . מעבר לכך לא מעט זוגות טענו שהם הזוג שצולם במקור באקראי. ב1993 תבעה אותו שחקנית לשעבר Françoise Bornet, בטענה שהיא הדמות הנשית בתצלום .אמנם משפטית התביעה נדחתה אבל הצלם הודה כי היא ובן זוגה דאז Jacques Carteaud (בינתיים נפרדו היא המשיכה בקריירה של משחק והוא הפך להיות יצרן יין) היו סטודנטים שחקנים שהסכימו לדגמן עבורו. הוא העמיד אותם ברחוב ריבולי, כיכר קונקורד וגם בבית העירייה. Doisneau אמר " לא הייתי מעז לצלם רגעים אינטימיים כל כך בלי רשות והסכמה".
הָנשיקה של הָעלמה
שתי עוגיות חמאת אגוזים עם ממרח שוקולד ביניהן קיבלו את השם "נשיקה של עלמה " baci di dama באיטלקית (אזור טורינו ופיאמונטה המפורסם באגוזיו) . שני הסברים קיבלתי לשם העוגיה- האחד הסיבה שהעוגיות צמודות זו לזו כמו שפתיה של עלמה, מחונכת היטב שידעה כי יהיה בלתי מנומס מצידה לפתוח את פיה לנשיקה. ואילו השני בדיוק הפוך אלו שני פיות מתנשקים. העוגייה מיוחדת כמאכל חורפי-הן חג המולד והן יום וולנטין ויש לה גם אחות צרפתית baiser de dame.
הָנשיקה של הישבן
בחבל סבואה ודופין בצרפת יש מנהג לנשק ישבן, כאשר קבוצת הספורט (כדור, או טניס) מפסידים ממש בהפרש גדול במשחק הם צריכים לנשק את ישבנם של המנצחים או באי כוחם. מאיפה המנהג החל? לא ברור. אבל כל העקבות מובילים לליון . אומרים שקצת לפני מלחמת העולם הראשונה ,בבית קפה ברובע קרואה רוס במעלה העיר, קבוצה הפסידה ליריבתה. המלצרית החביבה, בחורה בשנות ה-20 עם לב רחום וחנון רצתה לנחם את המפסידים והראתה להם את ישבנה החשוף. גם זו נחמה. איך זה התגלגל לנשיקות על הישבן?
הָנשיקה של הסטודנטים
בבית הקפה העתיק של העיר היידלברג (באדן וינטמברג גרמניה) Café Knoesel, עד היום מוכרים את הנשיקות הידועות.( Studentenkuss ) מקורן בצעירות שאהבו את המקום, והסטודנטים שבאו לכאן כדי להכיר צעירות אבל אלו היו תחת העין המשגיחה של האומנות והמשגיחות שלהן. בעל הבית Fridolin Knoeselיצר עוגייה עם אופציה להעברת מסרים והודעות טרום טינדר ופייס בוק. היום יש כבר ליין שלם של מוצרים ואפילו ביל קלינטון (פאסה) וגם מישל אובמה (גם פאסה) טעמה וצולמה "עם".
(מקור)
נשיקות מתוקות לכולם.