תה ואורז יש בסין- ותה בחלב רק בבריטניה

האמת - שעד המאה ה-17 האנגלים היו שותים "מרק בירה" לארוחת בוקר, ורק אז הבינו שעדיף קפה לחידוד המחשבה והשכל מאשר בירה. התה הגיע לאנגליה רק במאה ה-17, בכלל בתור תרופה שנמכרה בבית מרקחת.

די מהר האנגלים עברו מקפה לתה ולמען האמת אין לי מושג למה הם דווקא (ולא הגרמנים או ההולנדים למשל). הם העדיפו את התה על השוקו שנחשב אז כמשקה לבטלנים ועד היום שוקו טוב אפשר למצוא בפריז או רומא אבל לונדון מתנערת ממנו.

בתחילת המאה ה-18 הייתה כבר חנות לעלי תה אחת בלונדון, והיה נורא יקר לקנות בה (לונדון תמיד הייתה יקרה) - רק מי שהיה עשיר יכול היה לשתות תה. ילדים חסכו את "מעות חנוכה" שלהם כדי לקנות תה. המשרתים היו משתמשים בעלים שכבר הכינו ממנו תה לאדונים והיו מכינים לעצמם תה סוג ב'.

האנגלים לא רק שתו תה, אלא התמכרו לתה. אומרים שהאנגלי הממוצע שותה "רק" 1000 כוסות תה בשנה, אבל בעשור האחרון שותים פחות.

האנגלים הטילו הרבה מיסים על המושבות, ומסיבת התה של בוסטון בדצמבר 1773- כשהגיעו שלוש אוניות בריטיות לנמל בוסטון לפרוק מטען של עלי תה. חלק מהארגזים לא נפרקו והמקומיים התנגדו למיסוי על סחורה שלא נפרקה. קבוצה של אזרחי בוסטון הגיעו מחופשים לאינדיאנים והשליכו את ארגזי התה היקרים לים. כמובן שהבריטים דרשו פיצוי כספי, בוסטון התנגדה, וזו בעצם הייתה ההתחלה של ההתנתקות של ארצות הברית מאנגליה וכוס התה שלה.

מקורות התה של האנגלים הלכו והתדלדלו ומצד שני הצריכה הלכה וגדלה, מה שהביא את חברת הודו המערבית ששלטה באסיה למכור לסינים אופיום תמורת התה הסיני הטוב.

די מהר הסינים שלא היו טיפשים גדולים הטביעו את האופיום בים בדיוק כמו שהאמריקאים עשו במסיבת התה של בוסטון. בניגוד לאמריקאים הסינים לא כל כך הצליחו שכן הקיסרות הסינית הייתה בשלבי התפרקות וריקבון שלטון והאנגלים מיהרו יחד עם עוד כמה מדינות אירופאיות להשתלט על סין בשם חופש המסחר כמובן.

אגב התה ששתו בלונדון במאה ה-18 וזה שהאמריקאים שפכו לים בבוסטון הוא תה ירוק. זהו התה אותו שותים בסין ויפן עד היום, בעוד אירופה שותה תה שחור. ההבדל בין הירוק והשחור הוא זמן החמצון של עלי התה באוויר החופשי.

בהתחלה הקימו בתי תה לגברים בלבד, אח"כ גם נשים ובסופו של דבר כל עקרת בית בריטית מזמינה ל nice cup of tea.

ארגוני העובדים נלחמו קשות עבור  הפסקות התה של הפועלים . עם הזמן התפתחו מסיבות תה ואפילו זו של הכובען המטורף מעליסה בארץ הפלאות.

אומרים שאנגליה המציאה את "פייב או'קלוק תה" או התה של השעה חמש, אבל שמעתי דווקא שזו גברת צרפתייה אחת (אם ביקרתם בפריז ברובע לה מארה ,ליד מוזיאון פיקסו יש מוזיאון בבית שלה) והיא סיפרה לחבר'ה על טקס תה של אחרי הצהרים ששתו את התה להקל על העיכול של ארוחת הצהרים שהייתה, ולפנות מקום לארוחת הערב שתהייה.

אחרי מאה שנה בערך רוזנת אנגלית הייתה רעבה אחרי הצהרים, וביקשה מהטבח שיביא לה תה, לחם, עוגיות שיהיה מה לנשנש (לא היה אז במבה ובייגלה) וככה התחיל הטקס של תה אחרי הצהרים.

אם יצא לכם ,הטקס של התה הוא ממש חגיגה לראות-

קודם מוגש בכלים מרהיבים- יש מגש של 3 קומות שלכל קומה יש תפקיד- אחת לסנדוויצ'ים (קטנים מאד) אחת לעוגיות, סקונס, ומאפים אחרים. מפיות לבנות ליד,  יש תה של שעה מוקדמת יותר ויש תה של שעה מאוחרת יותר.

פוסט נהדר של ינינה על טקס התה בפורטום &מסון

וכמובן..... מוסיפים חלב לתה –ככה האנגלים שותים את התה שלהם.

את התה הירוק שותים נקי .לתה השחור מוסיפים סוכר, לימון או נענע והאנגלים-מוסיפים חלב. המנהג הזה בכלל הגיע מצרפת מעבר לתעלה . לאורך השנים הוסיפו עמים שונים תוספות שונות לתה , ההולנדים הוסיפו זעפרן ואילו הטיבטים מוסיפים לתה חמאת ייאקים לא טרייה.

אנחנו מוסיפים סוכר- ואפילו הרבה –אולי תשים לי קצת סוכר בתוך התה.

בקיצור-אם אתם מעדיפים תה ישראלי משקית של תה מאשר כל התערובות המוזרות האלו, זה רק בגלל שאתם לא אנגלים מהבית.