הוראות בטחון לנסיעה עם ילדים
כדאי לצייד את הילד בשקית קטנה על גופו (לא בכיס) שבה יהיה כרטיס נסיעה בתחבורה ציבורית, קצת כסף מזומן ובעיקר כתובת המלון ודרכי ההגעה אליו.
לקבוע עם הילדים דרכי נסיעה בתחבורה הציבורית, מטרו וכו- אם הילד עלה לרכבת התחתית וההורה טרם עלה- שירד בתחנה הבאה. אם נמצאים בתוך הרכבת, ההורה טרם ירד והילד ירד (כי חשב, כי התבלבל, לא חשוב...) שיחכה בנקודה שירד.
אם הלך לאיבוד בעיר, ברחוב , באתר כלשהו- שיישאר בנקודה האחרונה בה היה עם ההורה.
אם הוא במקום סגור, או פארק – שיפנה לאיש צוות במקום. הראו לילדים את התלבושת של אנשי הצוות של הפארק ,אם אפשר להראות את המשרדים והם ברורים ונגישים –כדאי לעשות זאת.
רצוי ללמד ילדים פטפטנים וחביבים לא להיות יותר מדי ידידותיים לזולת (למזלנו מגבלות שפה מקשות עליהם בד"כ).
רצוי ללמד את הילדים, לפני הנסיעה, שלא להיכנס לויכוחים פוליטיים, אף אחד לא נוסע לטיול כנציג רשמי של מחלקת ההסברה של מדינת ישראל, אז שלא ימלאו את התפקיד הזה דווקא עכשיו .
כדאי ללמד (וללמוד לבד) מהם האזורים ה"מסוכנים" ליהודים/ישראלים באתר היעד. לא הייתי בוחרת לבקר במסגד בתפילת יום שישי, גם אם הוא הכי מרהיב בעולם.
לא ממליצה ללכת עם חולצות שעליהן כתוביות בעברית- פוליטיות או צבאיות. לא כל אחד מעוניין לדעת ש"העם עם הגולן" או " אחרי לצנחנים" יש מספיק חולצות(וכובעים ) בארון.
בימים שמיועדים להיות הומי אדם, כמו בפארקי שעשועים, גני חיות ובכלל- אפשר להלביש את הילד בבגדים צבעונים צעקניים שיאפשרו זיהוי שלו (שלכם) ממרחק. השיטה האמריקאית של כובעים, לא מתאימה לילדים ישראלים שמורידים את הכובע מייד.
היה ישראלי בביתך ותייר העולם בצאתך.