פרובנס והריביירה Provence-Alpes-Côte d'Azur


למעשה אין מחוז בצרפת שהוא פרובנס אלא שלוב של -3 חבלי ארץ האלפים, חוף התכלת, ופרובנס, שלשתם יחדיו מהווים את המחוז הגדול. בגלל ההיסטוריה הוא מחולק לחבלים שונים באופיים (כי היו תחת שלטון שונה). גם צורת הבניה שונה בהתאם להוויה ההיסטורית ממבצרים על ראש הר, ועד ערים פתוחות כמעט על צמתי דרכים.


המחוזות הנ"ל שטחם כ32.000 קמ"ר, והם מונים כארבע וחצי מליון תושבים. עיר המחוז היא מרסיי Marseille. המחוז מתחלק לחבלים הבאים:
Alpes-de-Haute- Provence והעיר Digne
Hautes-Alpesוהעיר Gap
Alpes-Maritimes  והעיר Nice
Bouches-du-Rhône והעיר המחוזית מרסיי Marseille
Var והעיר Toulon
Vaucluse  והעיר Avignon
מחוז הממוקם במיקום האידיאלי בין הים התיכון לאלפים. המיקום מחד ומזג האוויר מאידך הופכים אותו לאחד מיעדי התיירות האטרקטיביים. השלוב בין ההיסטוריה העשירה והתגליות הארכיאולוגיות ומצד שני החגיגות והפסטיבלים. ברור שהתיירות לצדו של חוף הים משגשגת, בעוד הולכי הרגל נהנים ממסלולי הליכה הררים, וברור מאליו ספורט החורף המפותח. בטווח זמן של שעתיים אפשר לנטוש את הים ועצי הלימון ולהגיע לפסגות מושלגות.


מעבר לערים המרכזיות כמו אביניון, מרסיי או ארל, אסור לפספס את הכפרים והעיירות הקטנים שזהו מיטב קסמה של פרובנס ובלעדיהן היא עוד נפה עם ערים ועתיקות רומיות מרשימות החל מאוזה שליד פונט דו גארד, וממשיך ברוסיון האדומה, ונסק היפה, או בונייה, לקוסט ללא התנינים, מנרב, אפט, פונטין דו ווקלז' ואחרות ידועות פחות, יפות לא פחות.
עיירות וערים בעקבות ציירים אם זו אקס אם פרובנס של סזאן סן רמי דה פרובנס של וואן גוך (ולידה לא לפספס את העיירה הקסומה לה בו דה פרובנס) או ניס של מאטיס. כולם ציירו פה-החל מואן גוך וכלה בפיקאסו, ובכל עיירה וכפר ניתן למצוא אתרים ומוזיאונים או המשחזרים את תקופת החיים של הציירים באזור או מבחר יצירות אמנות שלהם. לא פלא כי אהבו את פרובנס צהובת החמניות והשמש.
אתרי טבע כמו שמורת קמראג' או קניון ורדון או עיר מיסטית במקצת סלון דה פרובנס של נוסטרדאמוס.
כשיורדים לריביירה- ברור שהטיול אינו רק בניס, אלא גם בערים אחרות וגם כאן שווה לבקר בעיירות בקורניש העליון לא פחות מאשר ערי הרביירה כמו סנט רפאל, טולון או אנטיב. חובבי החיים הטובים לא יפסחו על קאן או סנט טרופה אבל חובבי העיירות יעדיפו את סנט פול, וואנס גורדון ומי שאוהב בשמים –ביקור חובה בגראס.

שלוש מילים על ההיסטוריה של פרובנס:
במאה השמינית לפני הספירה, הגיעו הגאלים עד לכאן, מאתיים שנה לאחר מכן הגיעו היוונים ויסדו את מרסילייה, היא מרסיי של ימינו. ההתיישבות מתפשטת מהחוף לתוך היבשה ומתבססת על חקלאות כמובן. במאה השנייה לפני הספירה היוונים מבקשים מהרומאים להגן עליהם מהשבטים הגאלים, ואכן במחצית המאה הראשונה לפני הספירה הרומאים מצליחים להכניע את הגאלים .. וכך הם הופכים לשליטי האזור. כמו כל האימפריה הרומית השלטון נמשך עד נפילתה במאה החמישית, פלישתם של הברברים, הויזגותים, הבורגונדים, הפרנקים שגם נשארים במקום.
במאה ה-9 הפרנקים בראשות קרל מרטל מנצחים את הערבים בקרב פואטיה, ורוזן העיר ארל מצליח לגרש אותם מעבר לים והופך לשליט פרובנס – מעתה רוזנות פרובנס.
כמובן שהיו מלחמות עם רוזנים מקומיים וגם עם אחרים פחות מקומיים (כמו מטולוז בדורדון) ואכן האזור עבר מיד ליד של רוזנים מייחוס שונה. בסוף המאה ה-12 הועברה פרובנס לנסיכות האפיפיור, מה שהביא במחצית המאה ה-13, בעקבות סכסוך בין הקיסר לאפיפיור מי ימנה את האפיפיורים, להקמת אפיפיורות נפרדת באביניון, וזו החזיקה מעמד במקביל לאפיפיור ברומא, משך 70 שנה.
בסוף המאה ה-15 , אזור ניס עובר לידיים אחרות של דוכסות סבואה (גם צרפתי, אבל משפחה אחרת). בעצם כך פרובנס מחולקת ל-2. רק בימיו של לואי ה-11 בסוף המאה ה-16 האזור הופך להיות חלק מצרפת.
האזור מהווה אבן שואבת לכל מיני כתות דתיות שפרשו מהנצרות הקתולית, ובמסגרת ה"סובלנות הצרפתית הידועה" הם נרצחים ובתיהם נשרפים (1545). אבל עדיין נשארים כאן מעבר לנהר הרון "כופרים" רבים.
אחרי שהתושבים של מרסיי מורדים בלואי ה-14 (הסיבה כמובן עומס המיסים), הוא כובש אותה. מאוחר יותר הוא גם כובש את ניס כי גם הרוזן לבית סבויה היושב שם עושה לו בעיות בתשלומים.
במאה ה-18 שטח פרובנס גדל, נסיכות ואנסה מצטרפת והופכת לנפת ווקלז', נפת ניס מצורפת גם היא ונקראת "האלפיים הימיים". פיתוח הכלכלה והתשתית התחבורתית הובילה להתפתחות תעשיה, מסחר ולא פחות מכך להתפתחות התיירות לפרובנס שטופת השמש.
במלחמת העולם השנייה – הגרמנים כובשים את דרום צרפת, האיטלקים תורמים את חלקם בכיבוש ניס וחוף התכלת. השטחים משוחררים ב1944 על ידי בנות הברית, למעט ניס שהמתינה עד 1947 לחזור מידי האיטלקים לצרפת.
איזו שפה זו הפרובנסאלית?
קודם כל, אין שפה כזו- לשפה שמדברים בפרובנס קוראים אוקסטינית. למעשה מדברים ניב מסויים של האוקסיטינית. זו הייתה שפה עתיקה, מעין לטינית בה דיברו החיילים הרומאים שהתיישבו כאן. אבל עם הזמן והתיישבות הגאלים והפרנקים, החשובים החלו לדבר בפרנקית ואילו ההמונים הנבערים המשיכו לדבר בשפת העם.
היות וזו הייתה שפה עממית, היא שימשה מקור לשירה העממית (הטרובדורים) אבל לא נכתבה, ובתור שפה מדוברת בלבד, היא נעלמה מהעולם.
במאה ה-19 עם התחייה הלאומית המקומית שפשטה בחלקים רבים באירופה, גם בפרובנס היו מי שהחלו לכתוב וליצור באוקסטינית בניב ספציפי שנקרא פרובנסלי. המעודד הגדול של השימוש היה מיסטראל, סופר אינטלקטואל מוכר מאד. הוא כתב בה, ותמך בהחייתה.
במחצית המאה ה-20 נקבע הכתיב האחיד בין כל הניבים.
אבל עד היום, רק מעטים מדברים בה, ובעיקר זקנים והיא נשארה שפה מדוברת ולא כתובה כמעט (כמו שפות עממיות אחרות ,אידיש ,לדינו וכו). היום ניתן ללמוד בבתי ספר את הפרובנסלית כשפה שנייה, אבל הצעירים בוחרים שפות יותר ידידותיות כמו ספרדית וגרמנית.


שדה התעופה של מרסיי
שדה התעופה של ניס

מה אפשר לעשות עם ילדים בפרובנס?

אני יכולה להציע לכם ייעוץ.