אמסטרדם

פנים רבות לה לאמסטרדם הנהדרת, על מיליון תושביה. ייתכן ששמעתם על התעלות הרומנטיות, רכיבת האופניים וחיי הלילה הסוערים. אבל אמסטרדם היא הרבה יותר מזה. מגוון רחב של אתרים היסטוריים, מוזיאונים ועתיקות. רבעים שקטים וציוריים ולצידם מרכז עיר עדכני, מלא חיים, נהנתני ותוסס במשך 24 שעות ביממה. אמסטרדם היא עיר שקל לכל המשפחה להתאהב בה, בתושביה ואורח חייה. עיר שרוצים לחזור אליה לביקורים נוספים ולטעום שוב מהנאותיה.
את שמה קיבלה העיר מסכר (דאם) שהוקם בשנת 1222 על הנהר (אמסטל) ולצידו כפר דייגים. במשך השנים שמו של הסכר השתבש והפך לאמסטרדם. בשנת 1275 הפך הכפר לעיר וקיבל זכויות של עיר מהרוזן פלוריס החמישי.
בימי הביניים התחילה העיר לעסוק במסחר ימי והוקמו בה שתי כנסיות (הישנה והחדשה).
העיר התפתחה בשלבים, כשכל שלב מאופיין בחפירה של תעלה חדשה. בשנת 1452 פרצה בעיר שריפה ענקית שאיימה להשמידה כליל. הלקח נלמד : לא עוד בתי עץ, אלא בתים מאבן.
בשנת 1480 נבנו חומות סביב העיר, הן לא שרדו עד היום למעט שערים בודדים.
המאה ה-16 הביאה עמה גלי מחלוקת דתית.
בשנה 1535 פרצו בעיר מהומות דתיות בין הפרוטסטנטים לבין הקתולים בעיר. לאחר מאבקים ממושכים גברו הפרוטסטנטים ובשנת 1578 גורשו שליטיה הקתוליים של העיר.
עם הגידול במספר התושבים בעיר היה צורך להקים סוללות עפר, כדי לעצור את המים, לנקז את האדמה ולאפשר בניית בתים ומחסני סחורות. במאה ה-15, בד בבד עם הקמת הסוללות, החלו הסוחרים הגדולים של העיר לחפור עת התעלות הראשונות ששימשו לתחבורה ולמסחר. הן אפשרו טיפול מהיר בסחורות ושינוע ישיר של המטענים מהספינות למחסנים.
אמסטרדם נמצאת כמו ערים הולנדיות רבות אחרות, מתחת לפני הים. בכיכר ווטרלופליין תוכלו לראות את "מד המים" המציג את גובה פני הים במקומות שונים בהולנד ואת אסון השיטפון של 1953 בו נספו 1600 איש, רחוק מאסון הצונאמי אך ההולנדים מייחסים לו חשיבות רבה.
תשומת לב רבה הוקדשה לעיצוב התעלות. גשרים ציוריים ומקושתים נמתחו עליהן ועצים ניטעו לאורכן. התעלות הססגוניות הוסיפו לאמסטרדם חן, אשר קסמו לא פג עד היום.
בסוף המאה ה-16 כבר הושלמה תוכנית
מסודרת לכריית שלש תעלות גדולות, היקפיות, והרחבת התעלה הקיימת תעלת הסינגל. ואכן במאה ה-17 הושלמה התוכנית תעלת האדונים (ההרנחראכט), תעלת הקיסר (קייזרחראכט), ותעלת הנסיכים (פרינסנחראכט), החיצוניות להן. מי שמימן את חפירות התעלות היו סוחריה העשירים של העיר. ב-1662 טבעת התעלות הורחבה והעיר הכפילה את גודלה.
במקביל לכריית התעלות, עיריית אמסטרדם חילקה את הקרקע שלצד התעלות למגרשים ומכרה אותם לתושבי העיר.
תור הזהב ההולנדי החל בראשית המאה ה-17, והגיע לשיאו באמצע אותה מאה ומיד לאחר מכן החל לדעוך
יש כיום בעיר 6939 בתים שהוכרזו כ"מבנים שמורים".
בבנייה אפשר להבחין ב"בתי התעלה" שהם בני 3 קומות, בגובה 7-8 מטר, צרים וארוכים. בגלל סכנת הצפה המחסנים נמצאים בד"כ מתחת לגג.
בגלל זה מותקנות גלגלות ומעליות בחזית כדי להעלות את הסחורה עד הגג.
בתים אלה שימשו את הסוחרים, שקיבלו את הסחורות דרך התעלות, קומתם הראשונה, ברוב המקרים, שימשה לאחסון.
תשומת הלב שהקדישו לעיצוב התעלות וסביבתן, ניתנה גם באהבה רבה לארכיטקטורה של הבתים, תוך שילוב הצד הפונקציונאלי עם הצד האסתטי. כשתטיילו בעיר שימו לב, לגמלונים שבראשי הבתים, המעוטרים בפסלים ודמויות מגולפות. כשכל אחד מהם הוא בבחינת יצירת אמנות. המטרה של הגמלון היא מניעת הצטברות שלג, אבל הם הפכו לאלמנט קישוט.
על גשרים :
במפה העירונית משנת 1544, היו 52 גשרים בעיר ו-6 תעלות. בשנת 1600, המפה העירונית מראה 110 גשרים ו-10 תעלות, ובשנת 1732 ו-297 גשרים. גידול מספר הגשרים, מהווה אינדיקציה לגידול המואץ בכמות האוכלוסייה.

התפתחותה הכלכלית המואצת חייבה גישה שונה לגשרים. הגשרים הראשונים היו גשרי עץ, החליפו אותם גשרי לבנים, שהפכו לסמל של סטאטוס. (באזורים דלים היו נפוצים גשרי העץ, באזורים העשירים התהדרו בגשרי אבן).
אך גם גשרי העץ וגם גשרי האבן מנעו תנועת ספינות בעלות תרנים גבוהים. לכן נוצר דגם נוסף של גשר : כולו או בחלקו נייד. במהלך המהפכה התעשייתית של המאה ה-19, פינו גשרים עתיקים רבים את מקומם לגשרי פלדה וברזל.
בשנת 1800 היו בעיר 96 גשרי עץ ו-90 גשרי אבן. בשנת 1875 נותרו 48 גשרי עץ ו-68 גשרי אבן. מספרם ירד בהתמדה ובראשית מלחמת העולם השנייה שרדו 3 גשרי עץ ו-14 גשרי אבן.
כיום נותרו בעיר רק שני גשרי עץ ושמונה גשרי אבן, ארבעה מהם בעלי קשתות כפולות. העירייה דואגת לתחזוקתם ולשפצם כדי לשמרם.

(מתוך הספר "בלגיהולנד")

העיר מחולקת לשכונות ואזורים, אבל מרבית התיירים נשארים בין שלש התעלות המרכזיות.

מרכזה של העיר כיכר דאם אליה מגיעים בהליכה מהתחנה המרכזית Centraal Station דרך רחוב Damark מלא המסעדות והחנויות.
בקצה המדרחוב קלוורסטרט רואים את מגדל מונטפליין ולצידו שוק הפרחים הצף.
האזור נוסף מרכזי ותיירותי הוא איזור הכיכרות רמברנדט Rembrandtplein וליידספליין Leidseplein המהווים את מרכז הבילוי הפתוח עד שעות הלילה המאוחרות.
רובע קרוב לליידספליין הוא קריית המוזיאונים Museumplein.
בקרבת קריית המוזיאונים נמצא רובע פייפ Pijp בו מתגוררת אוכלוסיה רב גונית ופרסומו התיירותי בשל שוק אלברט קאופ הנמצא בו, או מבשלת הבירה של היינקין המושכת תיירים רבים.

אזור אחר לחלוטין הנמצא בסמוך לכיכר דאם ורחוב דאםמרק, זהו האזור של החלונות האדומים רובע דה וואלן De wallen, ברובע זה שוכנת טומאה וקדושה זו לצד זו- כאן פועלים החלונות האדומים, וגם בקרבת כיכר ניומרקט נמצאת הכנסייה הישנה Oude Kerk של העיר. מאחורי רובע זה נמצאים הרחובות של הרובע היהודי הישן בהם ניתן לבקר בבית הכנסת הפורטוגזי, בית רמברנדט ושוק הפשפשים של ווטרלו פליין.
הרובע הנוסף המיוחד של העיר –רובע יורדן, הנמצא לגדות תעלת Prinsengracht שמאופיין באוכלוסייה ססגונית, בשנים האחרונות הפך למתחם מגורים צעיר מאד, הרבה פאבים ומסעדות. אחד המבנים הידועים ברובע זה הוא בית אנה פרנק למרגלות נורדרקירק המשמש כמוזיאון. אפשר לבקר בו באחד מבתי הסירה המשמשים למגורים, ולצאת לשיט תעלות עצמאי או שיט תעלות אחר במרכזה של העיר.

ורק התחלתם לטייל בעיר על כל שלל האפשרויות- התעלות, הגנים, המוזיאונים, הכיכרות ופינות הקסם שלה.