גשרים בבודפשט

הגשרים של בודהפשט הם חלק בלתי נפרד מן הנוף העירוני. העיר אשר מחוברת באמצעות גשרים בנויים ותלויים כאחד, חוברה בעצם בשלהי המהאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, והפכה לאחת. הגשרים העיקריים הם גשר ארפאד, שהוא הציר הראשי בין פשט לבין האי מארגיט ואובודה. הגשר הזה הוא הצפוני שבגשרים, ואחד מן המפוארים בעיר. גשר ארפאד מהווה את הגישה הרכבית לעיר באמצעות מכוניות או תחבורה ציבורית. גשר מארגיט מחבר בין פשט לבודה, בעוד קצהו הדרומי של הגשר מתחבר עם האי מארגיט עצמו.

הגשר הראשון שחיבר בין בודה לפשט הוא גשר סיצ'ניי, הגשר המרהיב ביותר בנוף העיר. גשר סיצ'ניי הוא גשר תלוי אשר הוקם בשנת 1849 אחרי 10 שנות עבודה. הגשר כולו מאותר בפסלי אריות מרהיבים. ישנה אגדה אורבאנית הגורסת שהפסל אשר פיסל את האריות הללו שם קץ לחייו כאשר הבין ששכח להתקין בפיהם לשון, וקפץ אל הדנובה, אל מותו. זוהי שמועה ותו לא, מכיוון שהפסל מת בביתו, להוציא את העובדה שלאריות יש לשון.

סיפור אמיתי לעומת זאת – הוא שאת הגשר תכנן בשנת 1839 המהנדס וילייאם קלארק, אך הוא נבנה על ידי מהנדס אחרי ללא קרבה משפחתית לקודמו בשם אדאם קלארק. הכיכר שאליה מתחבר הגשר קרויה עם שם הקלארק האחרון.

מרבית הגשרים נהרסו ונבנו מחדש במאה ה-20 אחרי מלחמת העולם השנייה, אך יש מספר גשרים שהתווספו אחרי המלחמה.

גשר אליזבת הוא אחד מהם, ובין המפורסמים –כאשר הוא מחבר בין גבעת גלרט והטירה אל מרכז פשט. גשר זה נבנה בשנות ה-60 במקומו של גשר אחר שחיבר בין מקומות אחרים ונהרס מלפני שנים רבות. גשר החירות גם הוא אחד מן הגשרים החדשים, והוא מעוטר גם הוא בדמות ה"טורול" – אותו נשר אגדי שמסמל את העם ההונגרי בימי קדם. גשר פטפי הוא הגשר האחרון – אשר העבודה עליו נסתיימה ממש לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה – בה הוא נהרס. איזו אירוניה דרמטית. אך הגשר נבנה מחדש במהרה בשנת 1952.