ברצלונה היא העיר השנייה בגודלה בספרד, מקושרת לאורך ההיסטוריה עם נמלי התנועה הסואנים של הים התיכון. מכאן יצאו סוחרים וצי מלחמה.
ברצלונה באמצע הדרך בין הגבול עם צרפת וחבל ולנסיה הספרדי. על חופו של ים
מיקומה זה מסביר לא מעט את ההיסטוריה והתרבות שלה.
בברצלונה מדברים בשתי שפות- הקסטילאנית (ספרדית רגילה) וקטאלנית (מקומית).לא מעט מהמילים הקטלניות דומות לצרפתית ובעיקר לניב הפרובנסלי הקרוב גיאוגרפית.
השפה הקטלנית אינה רק שפה אלא תרבות שלמה . לאורך השנים נעשו נסיונות דיכוי והכחדה ,במיוחד פרנקו הצליח בכך. בגלל האיסורים הרבים בתקופתו לעשות בה שימוש ,רבים אינם יודעים לקרוא בה, והיא משמשת בעיקר שפה שבעל פה, בדרך להכחדה מוחלטת. כיום יש מגמה חזקה להחזיר אותה לתרבות הספרדית, שפת למוד בבתי ספר,והכי משמעותי לנו כתיירים –את השלטים כותבים בקאטלנית. התושבים גאים להיות קטאלנים, הדגל מונף וההתייחסות אל עצמם היא כאל "אירופאים" יותר מאשר ספרדים.
נטיית ההתבדלות אינה רק תרבותית, קטלוניה וברצלונה בראשה מהוות חלק ניכר מהתוצר הלאומי הגולמי הספרדי ולמעשה בני דרום ספרד "חיים על חשבון" אחיהם הצפוניים במידה דומה לתושבי נאפולי החיים על חשבון תושבי מילאנו באיטליה.
יותר מכל ברצלונה היא עיר של ים. במאה ה-19 העיר התפרנסה ממסחר , לשם כך הנמל הורחב וסתם את העיר. לקראת האולימפיאדה של 1986 היה צריך לבנות כפר אולימפי ובאותו סיבוב החליטו גם לשפץ את העיר ולסדר את הנמל ואכן העירייה הצליחה לנקות את חוף הים מהזוהמה, להקים שירותי תיירות, קניות ובילוי.
פעם בקצה ראמבלה היה נמל ישן- היום יש בו אקווריום גדול , רכבל המוביל לגבעת מונטז'ואיק והרבה אתרים לבילוי.
מהנמל הישן ,ניתן לראות את ברצלונטה –אצבע ארוכה שהים שולח לעיר. פה התגוררו המלחים (והזונות). במאה ה-18 רצה פילפה החמישי לבנות לו מבצר ולכן החליט לסלק את התושבים המקוריים , נבנו עבורם בתי דירות ורחובות מסודרים.אבל מלחים נשארים מלחים, והאזור בו הוקמו מספנות התדרדר עד מהרה.
היום הוא אינו תעשייתי,אין בו מלחים ונשים אבל יש בו ברים ומסעדות.
והנמל החדיש ביותר הוא הנמל האולימפי ,צפונית לברצלונה, שימש כמובן לתחרויות השייטים. ניתן לזהות אותו לפי פסל ענק של דג נחושת.
העיר ידועה בזרם האדריכלות המודרניסטה שהשאירו אחריהם עשרות מבנים בעיקר ברובע אישאמפלה- במאה ה-19 תיעוש והתפתחות העיר הוביל לצרכי בניה והרחבה ואכן נבנה רובע חדש אישמפלה שפירושו המילולי "הרחבה". אלו כבר רחובות מודרניים רחבים ישרים כמו סרגל , מאורגנים לאורך ולרוחב וחלק ניכר מהבניה היא בסגנון הארט נובו האופייני לתקופה. רבעים נוספים הם רבעי הפועלים. מפלאסה קטלוניה יוצאת שדרת דה גראסיה ובה חלק מבתיו של גאודי, כמו קאזה מילה ,קאזה בטילו ואחרים ,בהמשכה נמצאת הכנסייה סגראדה פמיליה.

אי אפשר להתעלם מההיסטוריה של העיר ובארי גותיק- הוא הרובע הגותי החלק הישן של העיר , כאן גרו בזמנו הרומאים. כאן נמצאת הקתדראלה, בית העירייה, הארמון ובית הממשלה המחוזית. ברובע זה תוכלו גם לראות את מוזיאון פיקאסו הסוקר את תולדות יצירתו. בשוליו נמצא הפארק העירוני-סיטאדלה ובו גן החיות. העיר ירוקה ומלאה פארקים ולא רק אמנות וארכיטקטורה

גובלים בו שני רבעים שוליים יותר סיוטאט וולה ובו הרובע הסיני של העיר ורובע לה ריברה ובורן המכיל אין ספור מסעדות וסמטאות יפות .
שדרות רמבלה חוצות את העיר מהנמל לאורך ק"מ עד כיכר קטלוניה ומהוות עורק חיים ותיירות מרכזי. גם שוק המזון בוקריה נמצא כאן.
מה עושים עם ילדים?

אוקי, יש לנו המון חומר שאספנו, מכאן, אתרים אחרים, ספרים- אבל איך עושים מכל מקבץ האתרים הזה מסלול טיול הגיוני?
באיזו שעה יותר כדאי לבקר בשדרת ראמבלה?
האם ריאלי לצרף את מונטז'ויאיק לביקור בנמל?
אם יש לנו רק שלשה ימים לראות את העיר , על מה אסור לוותר ?
מה במסגרת הטיול בעיר צריך להיות בתחבורה ציבורית ומה ברגל?
אם אנחנו זוג קשישים שרוצים לראות את העיר אבל גם לנוח בצהרים, איך עושים זאת?
מה מתאים לילדים ובאיזה גיל?

אני יכולה להציע לכם ייעוץ-
כזה שייתן לכם את התשובות לשאלות, מידע נוסף שאינו מופיע באתר מטבע הדברים והמרחב המצומצם.- לתכנן עבורכם את הטיול בברצלונה כך שימצה את הימים והעיר.
רוצים סיוע?
אני כאן.