מבוא למדריד

עיר הבירה של ספרד, נמצאת במרכזה של קסטיליה בגובה 646 מטר מעל פני הים. אוכלוסיה של מעל 3 מיליון תושבים. עיר המשמשת מרכז שלטוני אדמיניסטרטיבי, כאן יושבת הממשלה, הפרלמנט, ואף ביתה של המשפחה המלכותית.

התעשייה בעיר ממוקמת ב"אצבע" הדרומית שלה.

מיקומה יוצר אקלים מיוחד במינו- קר בחורף, הטמפרטורות יורדות גם מתחת לאפס. ואילו הקיץ חם ויבש מאד, 650 מ"מ גשם יורדים בעיקר בחור

 ידוע על התיישבות פרה היסטורית ליד הנהר Manzanares

אבל למעשה המידע הראשוני עליה היה עם הקמת המבצר המורי כאשר האמיר מוחמד (אלא מה?) בנה את האלקזאר מעל הנהר. במקומו עומד עד היום ארמון שנבנה על חורבותיו לאחר שהנ"ל נשרף כ1000 שנה לאחר בנייתו.

באותה תקופה העיר הייתה מוכרת  בשמה מחרית (Majrit), ב1103 הגיע אלפונסו השישי, בכלל לא התכוון להכנס למחרית, אלא היה בדרך לטולדו, לכבוש אותה , היות וזו עמדה בדרך,אז כבש גם אותה.

העיר מחרית נשארה נוצרית מאז, עיר פשוטה ובה חקלאים רבים ודובים (ומפה סמל העיר).

 פתאום ב1561 החליט פיליפה השני שהבירה של כל ספרד תהיה מדריד. ההחלטה שלו הייתה מוזרה בלשון המעטה ואבא שלו , קרלוס החמישי , שהיה אז מלך בפנסיה, כתב לו מכתב זועם בסגנון" אם אתה רוצה להגדיל את השטח תקים את הבירה בליסבון, אם אתה רוצה להשאר כמו שהוא –תשאר בויאדוליד, אבל אם בא לך להחריב את ספרד- תבנה את הבירה שלה בחור הנידח הזה".

למרות זאת פיליפה השני התחיל לבנות את הארמון כאן ועבר בעצמו לגור בכלל באל –אסקוריאל.

המלעיזים אומרים כי הסיבה שלו להעביר את הבירה למדריד הייתה הקרבה היחסית שלה לאל אסקוריאל.

למעשה שתי המאות אח"כ לא הוסיפו כבוד לעיר, היערות סביבה נכרתו כדי לשמש עצי בניה, ואילו העיר נשארה מוצפת שמש ולא יפה בלשון המעטה.נבנו חומות העיר , דרכים המובילות לטולדו, וולנסיה וסגוביה

הפריחה החלה בתקופת שלטונו של בית האבסבורג, כמות תושבי העיר גדלה מאד, הוקמו מבני פאר,מזרקות,תאורה ברחובות, ובעיקר מנזרים, אחד התורמים הגדולים לבניה בעיר היה קרלוס השלישי. לפריחה אדירה העיר הגיעה עם שלטונו של פיליפה החמישי לבית בורבון בראשית המאה ה-18.בתקופה זו נבנו Plaza Mayor ו Palacio Real

בראשית המאה ה-19 הגיעו חיילי נפוליון, היות ותושבי העיר מרדו ולא קיבלו את הכיבוש הזר, ז'וזף בונפרטה ,אחיו של, שהיה מלך ספרד הממונה עשה רבות לטיפוח העיר שאהב.

הוא אהב את העיר, אבל תושביה לא אהבו אותו, כאשר הוא ברח ממנה בחיפזון, הוא לקח איתו את כל מה שאהב והיה נייד. למזלם של התושבים,את הרחובות ,השדרות והארמונות הוא לא יכול היה לקחת עימו.(פורטה דל סול, גראן ויה).

כאשר המלך פרננדו השביעי חזר לעיר ,נבנה עבורו שער טולדו. העיר גדלה בצורה מסיבית.נסללו שדרות חדשות, ב1919 נחנך המטרו.

מדריד הייתה אחת הערים המרכזיות של הרפובליקנים בעת מלחמת האזרחים, והיא הופגזה ללא הרף על ידי צבאו של פרנקו.

במחצית המאה ה-20 נבנתה סביב העיר חגורת שכונות פועלים למעמד הנמוך , כאן התרכזו עובדים זרים וכפריים שהיגרו לעיר הגדולה מהדרום בעיקר.

התמצאות בעיר:

 Plaza Mayor/Puerta Del Sol-לב ליבה של העיר העתיקה, מלא אטרקציות תיירות, טברנות,בארים, הרחובות הידועים Carrera de San Jerónimo, Calle Mayor, Cava de San Miguel ו Calle de la Cruz תוחמים את גבולותיו.

השטח שבין Plaza Mayor ו Arco de Cuchilleros מלא מסעדות ספרדיות מקומיות, ברחובות הקרויים CAVAS יש מקומות מסורתיים יותר . בצד מערב הנהר Manzanares , אזור זה הוא החלק המוסלמי של העיר , מרכזו Palacio de Oriente, כאן היה מרכזה של העיר המוסלמית עד 1719 בה הפכה פלאצה מיור להיות המרכז.עדיין יש פעילות תיירותית , בעיקר באזור פורטה דל סול

Salamanca

מאז שהוסרו חומות העיר ב1860, האזור של סלמנקה בצפון העיר, הפך להיות אזור אופנתי. Calle de Serrano עובר לאורך השכונה ומלא חנויות ובוטיקים, וגם שגרירויות

הרחוב המרכזי של מדריד הוא Gran Via/Plaza De España , מלא בתי קולנוע, בתי מסחר ,חנויות רשת גדולות, משרדי בנקים . הוא מתחיל בפלאצה אספניה .

Argüelles/Moncloa

אזור האוניברסיטה.

Chueca

האזור היפה צפונית לגראן ויה, רחובות כמו Hortaleza, Barquillo, ו San Lucas. כאן גם מרכז חיי הלילה של האוכלוסייה ההומוסקסואלית. מה עוד? מסעדות זולות. לא תמיד נעים לשוטט בלילה כאן.

Castellana/Recoletos/Paseo Del Prado

החלק הקרוב לכביש החותך את העיר צפון-דרום, שמו של הרחוב כמובן משתנה לאורכו. ליד מוזיאון דל פרדו יש כמה בתי מלון יקרים, הרבה מסעדות בצד זה של הרחוב. בקיץ מגישים בחוץ על המרפסות.