ארגנטינה חלק שני

ימים 22-26

יום 22 לטיול

שיט קרחונים

את הבוקר פתחנו לבושים ומצוידים לחרמון לפחות בנסיעה אל נמל פורטו בנדרהPuerto Bandena כ 45 ק"מ מקלפטה. הוזהרנו חזור והזהר כי אם נאבד את הכרטיס לשיט לא יוכל איש להושיע אותנו ונצטרך לשחות את כל הדרך חזרה.
ההפלגה בספינת קומראן ענקית של שלש קומות ולידה הפליגו עוד ספינות דומות –מה שמעיד על הביקוש התיירותי.

ההפלגה החלה ב10.00 בבוקר והסתיימה בסביבות 15.00, הרבה יותר מדי ארוך לטעמנו להבנת וחווית הנושא של הקרחונים מה עוד שלמחרת היינו בפרטי מורנו-המתנפץ שם החוויה הייתה יותר משמעותית וקצרה בהרבה.
התחלנו ביציאה מהמפרץ של שעה וחצי ומשם אל קרחון אונלי
לא הצלחנו כמובן להגיע אל קרחון אופסולה Upsala שאומרים שהוא הגדול ביותר בדרום אמריקה.
גם ראינו את קרחון ספגזיני Spegazzinni שגובהו 135 מטר והתקרבנו רק למרגלותיו,
לעיתים יצאנו אל החלק העליון והחשוף של הספינה כדי לחוות את העוצמה הגיאוגרפית אבל עד מהרה חזרנו לחיק החם של פנים הספינה.
מראה הקרחונים החוסמים את אגם ארגנטינו, הצבע הלבן –כחול שלהם –פשוט חוויה עוצרת נשימה.

בסיומו של השיט חזרנו לקלפטה לסיבוב בעיירה.
עיירה יקרה(מאד) מלאה חנויות לתיירים וכל כולה רחוב אחד ראשי –שעה של סיבוב ממצה את ההבנה של המקום

יום 23 לטיול

את הבוקר התחלנו בשיט אל הקרחון פּוֹרִיטוֹ מוֹרֶאנוֹ בניגוד לשיט של אתמול,הפעם השיט היה קצר,ממוקד והגענו מאד מאד קרוב אל הקרחון.

שטח הקרחון 300 מ"ר והוא בגובה 60 מ"ר מעל הים, הוא מתקדם ויותר מעין סכר ענקי בלאגו ארחנטינה. הסכר הזה לא מאפשר למים לזרום הלאה ,המים מטפסים ולוחצים את שכבת הקרח עד שפעם בכמה שנים הקרחון נכנע וחזיתו מתנפצת ואז שוב יש פתח למים לזרום הלאה והקרחון ממשיך להתקדם 2 מטר בשנה ושוב "בונה סכר" וחוסם את האגם וחוזר חלילה.
חוץ מהתנפצות הגדולה כל הזמן יש כמה פעמים ביום התנפצויות קטנות.
היתרון הגדול שאפשר להתקרב אליו מאד קרוב והקפטנים של ספינות התיירים מאד מיומנים בעד כמה קרוב אפשר להתקרב אליו.
מרחוק

הרבה יותר קרוב

למרות שהוא הקרחון המפורסם ביותר, הוא לא הגדול מכולם.
לאחר מכן נסענו נסיעה קצרה- והלכנו אל הקרחון במרפסות התצפית אליו.

המקום הטוב ביותר לצפות בקרחון הוא מההר ממולו, יש שם שביל מטיילים של כמה ק"מ ,מעקה מתכת, מרפסות תצפית,מדרגות עץ, חלק מהמרפסות אפילו מקורות, כל כמה זמן נשמע קול רעם ועוד קיר קרח נופל אל האגם.
שימו לב לפני ההתנפצות יש רעש של הקרח שמודיע ש"תיכף אני מתפרק"
כולם סיכמו את החוויה הפעם כיותר משמעותית ומוצלחת מיום הקרחונים הארוך שהיה אתמול,למרות שהוא רק איים עלינו ולא התנפץ-החוויה הייתה עילאית.הטבע במלוא עוצמתו

אח"כ חזרנו לקלפטה לשדה התעופה והמראנו לבואנוס איירס אליה הגענו בערב מאוחר מה שלא מנע מאיתנו לצאת מייד לסיבוב היכרות עם מרכז העיר.

המלון
Hotel de las Américas

Libertad 1020, Buenos Aires 1012
: (54-11) 41290700
טוב מאד ובעיקר ממוקם טוב מאד במרכז העיר בטווח הליכה מוחלט לכל האתרים האפשריים במרכז .

יום 24 לטיול

בואנוס איירס

ה"אירופה" של דרום אמריקה, אחת הערים המתקדמות, האיכותיות והיפות בדרום אמריקה.
עיר מודרנית ואירופאית לכל דבר. שלוב של פריז-רומא ומדריד, תוססת, מסעדות חיי לילה מועדונים טיילות רחבות ידיים ו..בשר.
מתגוררים פה 13 מיליון איש,מהם 4 מיליון בעיר עצמה והיתר בפרברים- העיר נקראת "בואנוס איירס", בספרדית - Buenos Aires, וזה מלשון Aire Bueno שפירושו בעברית "אוויר טוב".

איפה היינו?
Plaza de Mayo כיכר מאי
ארמון הנשיאות תיאטרון קולון, כיכר מאי, הבית הוורוד(ארמון הנשיאות) ממנו נפנפה אוויטה פרון (בסרט לפחות) אל הקהל
שצפה אל הכיכר בעת הפגנות האמהות 1978 נגד העלמת הבנים בשלטון החונטות. עדיין ימי חמישי אחרי הצהרים אותן אמהות והפגנה.
ראינו גם את קתדראלת סן מרטין, עם ההיבט היהודי שלה.

ואת האנדרטה לזכר עצמאות ראשונה במאי 1810

נתקלנו בהפגנת ענק של "העם דורש צדק חברתי" שבו נתמכי הסעד של המדינה או העירייה ביקשו משכורת 13, או בקיצור להגדיל את ההכנסה שלהם. ניתן היה לראות כי מדובר באוכלוסיית הפרברים הדלה.

הם הפגינו ברחובות ומול בתי הממשל,בהחלט עוצמה וכוח להמונים

ממרכז העיר ההומה נסענו אל רובע סן טלמו ואל לה בוקה התוססת והיפה .
לה בוקה משמעותו הנמל, כאן היה הנמל העתיק של העיר.
לה בוקה ידועה בעיקר בכך שהיא נחשבת למקום הולדתו של ריקוד הטנגו. כאן גם נולד מארדונה-הגיבור המקומי. נצבעו קירות הפח של בתי של האזור בצבעים עזים, והאזור הפך למוקד תרבות ואומנות.
מרכזו של האזור המשופץ הוא מדרחוב קמיניטו (Caminito) בו מציגים אמנים את יצירותיהם ומופעי רחוב של רקדני טנגו. שוק הרחוב בקמיניטו פתוח כל יום בין 10 בבוקר ל-6 בערב
ליבי נשאר כאן!

עברנו בעוד יעדים בעיר-אבל הגשם הטורדני הפריע גם לסיור וגם לצילום.
הגענו אל בית הקברות Cementerio de la Recoleta Argentinaכאן קבורים אנשי מפתח בהיסטוריה של ארגנטינה החל מאוויטה פרון, הנכדה של נפוליאון (אגב חואן פרון קרוב במקום אחר). הוא כולל קברים מפוארים של עשירי וחשובי המדינה, שהפגינו את עושרם באמצעות בניית קברים מפוארים. בשטח בית הקברות מעל 6400 חדרי קבורה (mausoleums).
זהו בית הקברות העתיק ביותר בעיר מ1882 – המון סוגי קברים וצורות,פסלים, בקיצור--- בית קברות במיטבו.
כדי למנוע את גניבת גופתה של אוויטה (כפי שקרה כבר ב-1955) היא נקברה בתוך כספת בטון בעומק של מעל שמונה מטרים מתחת לפני הקרקע. אם ברצונכם לקנות חלקת קבר בבית הקברות, תוכלו לעשות זאת תמורת הסכום הצנוע של 20,000 דולר עבור מטר רבוע, וזאת אם יהיה מישהו שיהיה מוכן למכור לכם שטח זה.

כאשר הגשם פסק רבים מאיתנו שוטטו ברחובות המסחריים של העיר

את הערב סיימנו בערב טנגו עם ארוחת ערב. אישית לא שרדנו את התוכנית המלאה וחזרנו למלון אחרי שהבנו את העיקרון.

יום 25 לטיול

טיסה מבואנוס איירס לשדה התעופה הקטן של איגואסו.
מעמיסים את המזוודות על האוטובוס ואחרי כמה דקות האוטובוס עוצר.
אנחנו צריכים להחליף כעת את האוטובוס הארגנטינאי לאוטובוס ברזילאי (למה? לא ברור) אז פורקים ומעמיסים מחדש, נוסעים עוד כמה דקות ואנחנו בפתח של הצד הארגנטינאי של מפלי איגאסו.
מפה לשם השעה כבר בצהרי יום וכולנו סקרנים נרגשים וחסרי סבלנות להגיע אל המפלים כבר.
נוסעים ברכבת קטנה אל נקודת הביניים ומשם בשבילי הליכה מסומנים ומתויירים לגמרי הולכים אל המפלים. חשבנו שבגלל כמות התיירים האימתנית החוויה תתגמד- אין סיכוי! המפלים שובים אותנו בעוצמתם ויופיים.
התחנה הראשונה היא המפל המרשים ביותר באתר הנקרא גרונו של השטן (La Garganta del Diablo). איזו עוצמת הזרימה, כמויות המים הרסיסים העולים ממנו. מדהים, מרהיב, עצום, בלתי נתפס –אין מילים לתיאור .

לאורך הדרך פרפרים, ציפורים,דביבונים איגואנות- אנחנו מוכנים להישאר כאן לנצח נצחים

אחרי הסיור במפלים חוזרים לרכבת הקטנה לפי השעה שנקבעה, מנסים לאכול צהרים במזנון מקומי שכבר נסגר והולכים אל השיט מתחת למפל Salto San Martin
מראש הוזהרנו להביא בגדים להחלפה, לא להשתמש במצלמות, להוריד נעליים. החכמים (אחרים!) הלכו פשוט בבגדי ים.
היו מי שניסו להסתתר מתחת למעילי גשם או יריעות ניילון. זה חסר סיכוי- מי שנכנס לספינות מתחת למפל חוזר משם רטוב עד לשד עצמותיו ואם היו חלקים מתחת לעצמות גם אלו היו נרטבים. אבל מעבר לרטיבות-זו חוויה חד פעמית.

מפלי האיגווסו (Iguasu) הם המפלים הגדולים ביותר בשטחם בעולם, רוחב חזית המים מגיעה ל 4 ק"מ וגובה המפל הגדול ביותר הוא 82 מטר. מספר המפלים והאשדות הוא 275. המפלים התגלו במאה ה-16 כאשר חיפשו דרך מעבר נוחה מברזיל אל בואנוס איירס.

אחרי המפלים והחוויה הרטובה מחליפים בגדים (בנות באוטובוס בנים בטבע) ונוסעים למופע פולקלור דרום אמריקאי בדרך לעיירה Foz Do Iguacu

בדרך עוברים את הגבול מארגנטינה לברזיל-באיטיות הדרום אמריקאית הידועה, אבל ללא צורך לרדת מהאוטובוס לפחות זה.

לינה
RAFAIN PALACE
FALLS GAL
Foz Do Iguacu
מלון טוב, בחוץ יש בריכה- לאיש אין כוח בכלל להסתכל עליה שלא לדבר על שחיה.